pythonIsrael.com

לחץ למעבר לשיעור תוכן עניינים מבוא הורדה והתקנת התוכנה על גבי המחשב שלכם חלק ראשון - יסודות פקודת print מחרוזות - גרשיים (") או גרש (') פעולות מתמטיות בסיסיות סוגי מספרים - integer או float משתנים תנאים – פקודת if ומבנה הבלוק בפייתון שווה (=) ושווה יותר (==) מערכת תנאים - הפקודות if, elif, else פקודת while אופרטורים לוגיים – and, or, not, is מחרוזת string תרגיל מחרוזת - string מחרוזת אחת במרווח או על פני כמה שורות |n

הרקע של פייתון - שפת התכנות פייתון (python) פותחה על ידי הולנדי בשם Guido van Rossum ונקראה בהומור על שם חבורות הקומיקאים הבריטית מונטי-פייתון, כאשר משמעות המילה פייתון כשלעצמה היא נחש חנק מסוג פיתון, לכן הלוגו של שפת התוכנה הוא שני נחשי פיתון הכרוכים זה בזה ("נחש נשך נחש"). מידע היסטורי מעניין נוסף תמצאו בשפע באינטרנט, אנחנו, ברשותכם, נעבור ללב העניין. הורה וילד- אף אחד לא תמים, מרבית הילדים הצעירים לא יתחילו את העיסוק בשפת תכנות מבלי שמישהו, קודם לכן, יחשוף להם את הקסם שבד

פייתון קיימת במערכות הפעלה של אפל ולינוקס ולא צריך להתקין אותה באופן מיוחד. לעומת זאת, במערכת ההפעלה של windows דרושה התקנה כפי שיפורט להלן. התוכנה, גם ל- windows, היא תוכנה חינמית וניתנת להורדה באתר הרשמי של פייתון www.python.org , מומלץ להתקין את הגרסה העדכנית ביותר פייתון 3 (נכון לכתיבת שורות אלה הגרסה הנוכחית היא 3.13 – אבל כדאי לבדוק באתר הרשמי מה הגרסה העדכנית ביותר ביום ההתקנה, שכן גרסאות חדשות יוצאות בקביעות). ישנה גם גרסה ישנה של פייתון 2 שאומנם יש אודותיה מידע רב בא

פקודת print התוכנית הראשונה שנכתבת בדרך כלל, באופן מסורתי, בכל שפת תכנות היא הדפסה על המסך של המשפט "Hello World". print ("hello world") >>> hello world עשינו זאת, כתבנו תוכנית ראשונה בפייתון, השתמשנו בפקודה print, הרצנו את התוכנית (אחרי שלמדנו לעשות זאת), וכתוב על המסך hello world. כמו הרבה דברים בפייתון זה מאוד אינטואיטיבי וברור. בהמשך נבין מדוע המשפט hello world מלווה בגרשיים (") משני צידיו, אולם כבר ניתן לראות את המבנה של פקודת print, היא מגיעה בגרסת פייתון 3 החדשה עם סוג

מחרוזות - גרשיים (") או גרש (') חשוב לציין כי בפייתון ישנה אפשרות לכתוב מחרוזת (string) גם בין גרשיים וגם בין גרש אחד מכל כיוון, וזאת על מנת לאפשר לשלב גרש או גרשיים כחלק ממשפט, כך שהתוכנה תדע מתי מתחילה המחרוזת ומתי היא מסתיימת, גם אם באמצע יש גרש או גרשיים. למשל אם אנו רוצים לבקש מהמחשב להדפיס את המשפט ד"ר יוסי, נכתוב את הפקודה כך – (' ד"ר יוסי ')print עם גרש אחד מכל צד כדי שהגרשיים של הדוקטור לא יבלבלו את התוכנה. ואם אנו רוצים להדפיס את המשפט רח' בן יהודה אזי אנו נכתוב א

פעולות מתמטיות בסיסיות בפייתון, כאמור, די פשוט לבצע פעולות מתמטיות בסיסיות. למען האמת גם פעולות מתמטיות מורכבות זה די קל לבצע משום שהשפה תומכת בכך לחלוטין - חיבור print (2+3) >>> 5 חיסור print (5-3) >>> 2 כפל print (2*3) >>> 6 חילוק print (6/3) >>> 2 חזקה print (2**3) >>> 8 אנו רואים שכפל מסומן בכוכבית (*) וחילוק בסלש (/) כמו כן סדר פעולות חשבון עובד כרגיל כמו בשיעורי חשבון בבית הספר (כפל וחילוק לפני חיבור וחיסור, קודם מבצעים פעולות בתוך סוגריים וכו'). לגבי פעולת השורש ה

סוגי מספרים - integer או float אפשר לראות שהתוצאה של השורש הריבועי של 16 היא 4.0 ולא סתם 4 וזה קשור לסוג הערך שאנו מקבלים לאחר הוצאת שורש- מספרים שלמים הם ערכים מסוג integer, ומספרים עשרוניים (0.25 למשל) הם ערכים מסוג float. בפייתון גם מספרים שלמים יכולים לקבל ייצוג כמספרים עשרוניים (שהם ערכים מסוג float), למשל 2.0. בפייתון כאשר מבצעים פעולת שורש או חילוק, באופן אוטומטי מתקבל ערך עשרוני מסוג float, גם אם תוצאת החילוק או השורש היא מספר שלם. ולכן אנו מקבלים 4.0 שהוא ערך מסוג f

משתנים כמו בכל תוכנית אנו יכולים לקבוע שרצף מסוים של אותיות ומספרים יהיה משתנה (ולא סתם מחרוזת טקסט). על מנת לסמן אות או רצף סימנים כמשתנה אנו משתמשים בסימן שווה (=). כך למשל אנו יכולים לקבוע כי x=2 וזה אומר שהמחשב יציב ערך מסוג integr שערכו 2 במיקום מסוים במחשב שהכינוי שלו יהיה x. זה באופן פשטני, הבנה עמוקה יותר של שפת התכנות פייתון תלמד אותנו שמשתנים הם מצביעים על ערכים המאוכסנים במקום מסוים על המחשב וזה שונה ממצב שבו המשתנה מכיל בתוכו את הערך. x=2 print (x) >>> 2 לאחר שביצ

תנאים – פקודת if ומבנה הבלוק ב-python פקודת if מאפשרת לנו להורות למחשב לבצע פעולה מסוימת רק אם מתקיימים תנאים מסוימים – למשל אם הערך ב – x גדול מ – 2 הדפס את המילה big - x=5 if x>2: print ("big") >>> big נתבונן במבנה של פקודת if – היא מורכבת מהמילה if שלאחריה כותבים את התנאי (x>2) ולאחריו נקודתיים (:), מבנה זה עתיד לחזור על עצמו בפקודות שונות. בשורה מתחת אנו כותבים מה הפעולה שאנו רוצים שהתוכנית תעשה אם התנאי שלנו מתקיים ו- x גדול מ- 2. הפעולה היא להדפיס על המסך את המילה

שווה (=) ושווה יותר (==) בפייתון הסימן שווה (=) שהכרנו בשיעור חשבון בבית הספר אינו מסמל שיוויון של ערכים בשני צדי משוואה, אלא פקודה להציב ערך מסוים בתוך משתנה מסוים (מדויק יותר לומר בפייתון שהסימן = גורם למשתנה מסוים להצביע על ערך מסוים). כדי להשתמש בשווה שהכרנו בבית הספר, אנו צריכים לעשות שימוש בשווה כפול (==), לוקח זמן להתרגל, אבל בסוף מבינים את זה. הכי טוב בדוגמא - x=5 if x<2: print ("small") if x==5: print ("equal") >>> equal כדי לבדוק אם אגף ימין של

מערכת תנאים - הפקודות if, elif, else לעיתים אנו רוצים לייצר מבנה המורכב משרשרת של תנאים שאם אחד מהם מתקיים המחשב מפסיק את תהליך הבדיקה ומבצע את הפעולה ואם אף אחד מהם לא מתקיים, המחשב מבצע פעולה של ברירת מחדל הכתובה מתחת לפקודה else, כלומר פעולה המתבצעת אם לא התקיים אף תנאי מהתנאים באותה שרשרת. x=2 if x<2: print ("small") elif x>2: print ("big") else: print ("equal") >>> equal למעלה אנו רואים שרשרת של שני תנאים, שאם היה מתקיים אחד מהם המחשב היה מפסיק את הבדיקה ומבצע

פקודת while בכל שפת תוכנה יש גם את הפקודה while שמשמעותה "כל עוד" או "כל זמן" והיא כבר שייכת לסוג הפקודות המבצעות בדיקות חוזרות של תנאים ונקראות גם לולאות או באנגלית loop. כמו תמיד, הטוב ביותר הוא להתחיל בדוגמא – x=0 while x<3: print (x) x=x+1 >>> 0 1 2 התוכנית למעלה יוצרת לולאה בעלת תנאי, שכל עוד x קטן מ- 3 היא מבצעת שתי פעולות, היא קודם מדפיסה את הערך העדכני של x (0 בהתחלה) ולאחר מכן היא מוסיפה לערך את המספר 1 (מגדילה אותו ב- 1) וחוזרת על הבדיקה האם x עדיין קטן מ- 3

אופרטורים לוגיים – and, or, not, is כמו בשפות תכנות אחרות גם פייתון עושה שימוש במילים מהשפה הטבעית כדי ליצור מבנים לוגיים כאשר and מסמלת וגם, or מסמלת או, is היא כמו שווה (כמעט) ו- not מסמלת לא. x=0 if x==3 or x<10: print ("ok") else: print ("ko") >>> ok בדוגמא למעלה כאשר אנו משתמשים ב- or, מספיק שמתקיים תנאי אחד (מתוך השניים הכתובים משני צדיו של or), כדי שהפקודה להדפיס את המיליה ok תצא לפועל. x=0 if x==3 and x<10: print ("ok") else: print ("ko") >>> ko בדוג

מחרוזת string בפייתון יש דרכים רבות לסווג מידע, לנהל מידע ולאכסן אותו, כאשר כל אכסניה מאפשרת טיפול שונה במידע (באנגלית אומרים manipulation אבל איכשהו אני לא משתחרר מהקונוטציה השלילית של המילה הזאת- מניפולציה). בתחילה הזכרנו סוג של מידע המסווג כמחרוזת. הדרכים לסווג מידע כמחרוזת הם לשים אותו בין גרש (') או גרשיים(") משני צדיו או להפעיל את הפקודה ( )str על סוג מידע אחר על מנת לסווג אותו כמחרוזת. נראה איך אפשר לטפל במחרוזות לאחר שיצרנו אותן – אפשר להדפיס את האיבר הראשון במחרוזת

תרגיל מחרוזת (string) - א. הפכו את המספר 123456789 למחרוזת בתוך המשתנה x. ב. כתבו תוכנית שתדפיס מתוך המחרוזת את המספרים 123 שלאחריהם 789 כך שתתקבל המחרוזת "123789" הדרך הפשוטה לפתרון התרגיל - x=str(123456789) print(x[0:4]+x[6::]) >>> 1234789 כדאי לשים לב ש- [::6] פירושו החל מהאיבר מספר 6 שהוא הספרה 7 היות שמתחילים את האינדקס מ- 0. ודאבל נקודתיים פירושן, עד הסוף.