פקודת print
התוכנית הראשונה שנכתבת בדרך כלל, באופן מסורתי, בכל שפת תכנות היא הדפסה על המסך של המשפט "Hello World".
print ("hello world")
>>>
hello world
עשינו זאת, כתבנו תוכנית ראשונה בפייתון, השתמשנו בפקודה print, הרצנו את התוכנית (אחרי שלמדנו לעשות זאת), וכתוב על המסך hello world. כמו הרבה דברים בפייתון זה מאוד אינטואיטיבי וברור.
בהמשך נבין מדוע המשפט hello world מלווה בגרשיים (") משני צידיו, אולם כבר ניתן לראות את המבנה של פקודת print, היא מגיעה בגרסת פייתון 3 החדשה עם סוגריים () ומדפיסה את מה שבתוכם. כדאי לדעת שבגרסאות קודמות היא היתה מתבצעת ללא סוגריים כך שאם מעתיקים תוכנית ממקור ישן באינטרנט, אחד הדברים הראשונים שצריך לשנות הוא תוספת של סוגריים. שאלה אחרת היא מדוע צריך להוסיף גרשיים לפני ואחרי המשפט והתשובה שלנו היא, כדי שהתוכנה תוכל להבחין מתי אנו כותבים רצף של אותיות ומספרים כמשתנים (עליהם נלמד בהמשך) ומתי אנו כותבים רצף של אותיות ומספרים כטקסט (מחרוזת של סימנים המוכרת בשם string). כאשר אנו כותבים אותיות ומספרים שלפניהם ואחריהם יש גרשיים (אפשר גם גרש אחד מכל צד) אנו קוראים לערך הזה string או בעברית מחרוזת, ומבחינת התוכנה מדובר ברצף של סימנים שמציגים אותם כפי שהם כתובים, והם אינם משתנים (נניח x) שמאחוריהם מסתתרים ערכים אחרים. בואו נכתוב עוד כמה תוכניות פשוטות כדי להתחמם.
תוכנית פשוטה יותר היא לבקש מהמחשב לחשב ולהדפיס למסך את התוצאה של התרגיל 1+1
print (1+1)
>>>
2
פייתון המדמה שפה טבעית יודעת לעשות את זה באופן פשוט בלי הרבה שורות קוד.
המספר 1 אינו ערך מסוג string ולכן אנו לא מכניסים את התרגיל בין גרשיים (או גרש אחד). סוג (type) המידע (data) הוא עניין גדול בכל שפת תכנות, למזלנו בפייתון הצליחו להביא את הדברים לרמת פשטות ואוטומציה כזאת שמצריכה ממש מעט מאיתנו.