תנאים – פקודת if ומבנה הבלוק ב-python

תנאים – פקודת if ומבנה הבלוק ב-python

פקודת if מאפשרת לנו להורות למחשב לבצע פעולה מסוימת רק אם מתקיימים תנאים מסוימים –

למשל אם הערך ב – x גדול מ – 2 הדפס את המילה big -

x=5

if x>2:

print ("big")

>>>

big

נתבונן במבנה של פקודת if – היא מורכבת מהמילה if שלאחריה כותבים את התנאי (x>2) ולאחריו נקודתיים (:), מבנה זה עתיד לחזור על עצמו בפקודות שונות. בשורה מתחת אנו כותבים מה הפעולה שאנו רוצים שהתוכנית תעשה אם התנאי שלנו מתקיים ו- x גדול מ- 2. הפעולה היא להדפיס על המסך את המילה big. את שורת הפעולה אנו רושמים ימינה מהמיקום שבו מתחילה המילה if וזאת כדי שהמחשב ידע שהפעולה (print ("big" שייכת לתנאי המסוים הזה בלבד. להזזת השורות ימינה (על ידי מקש הרווח) קוראים בעברית הזחה ובאנגלית indentation. מבנה של תוכנית הכוללת שורות מוזחות הוא מהותי ומייחד את פייתון והוא במקום סוגריים שיש בשפות תכנות אחרות. כך אנו יודעים לשייך הוראות מסוימות לתנאים מסוימים בלבד ולדעת מתי רצף של תנאים שייך לאותו בלוק (כאשר הם נמצאים אחד מתחת לשני בדיוק, עם אותו מספר רווחים מתחילת השורה). פייתון מייחסת חשיבות רבה למרווחים ואף סופרת אותם, כדי לדעת את סדר הריצה של התוכנה. מקובל ליצור מרווח של ארבעה (ארבע לחיצות על מקש הרווח) או להשתמש ב- TAB של ארבעה מרווחים כסטנדרט כך שאם רוצים בהמשך לדחוף משהו באמצע יהיה יותר קל, גם יותר נוח לקרוא בלי להתבלבל, ותוכנה קריאה היא העיקר.

x=5

if x<2:

print ("small")

if x>2:

print ("big")

>>>

big

אנו רואים בתוכנית שהמחשב מציב את המספר 5 במשתנה x. לאחר מכן המחשב בודק את התנאי האם x<2, היות שהתנאי הזה לא התקיים הוא לא הדפיס את המילה small משום שהפעולה הזאת שייכת רק לתנאי הראשון x<2, והמחשב יודע את זה כי הזחנו את השורה ימינה כך שהפעולה הזאת שייכת רק לתנאי הראשון. לאחר מכן המחשב בודק האם מתקיים התנאי השני x>2, והיות שהוא אכן מתקיים, המחשב מדפיס את המילה big.